Shoshanat Plaim (Wonder Rose)

שושנת פלאים ברוכת-אל

פורחת לאיש ואיש.

יש כל שנות חייו דורש לה,

יש מוצא אותה חיש.

ובדרכי חיים, נתע בם

עד אם יומנו רד,

כל פרח נפגוש נשאלה:

"האת שושנתי? את?" -

ויש ערב-חורף נוגה בא,

ואבלו שדמות-בר,

תתבונן, תבחין דרכך -

שושנתך נקטפה כבר.

אשרי האיש שנמצאה לו,

ובשעתו קטף זו;

ואוי לו לאיש לא הכיר בה

בדרכי חייו הוא.

טוב לוׂ לוּ כבה נרו בו,

וכנפל ירד בור:

הן דומה הוא לעיוור זה,

שחשך בעדו אור.