בעיר הקטנה היה היה איש
אילם גבוה ודק
וכולם הכירוהו אך שמו לא ידעו
כי תמיד הוא הלך ברחוב ושתק
כי תמיד הוא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
בערב היה הוא עובר ברחוב
עובר ומדליק פנסים
והיו רק רואים את כנפי מעילו
כי הסתיר את פניו בין חבלי הכבסים
כך תמיד הוא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
ויש שהיה מנער צמרות
כשהיה מטייל בגנים
ילדים אז היו מאספים הפירות
ופניו אז היו מכוסי עננים
כך תמיד הוא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
בחורף היה הוא יושב בפונדק
בידו קנקן יין ישן
אבל אנו ראינו רק קצה מקטרתו
כי פניו אז היו עטופות בעשן
הן תמיד הוא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
ופעם פרצה מלחמה והאיש
אילם גבוה ודק
יצא עם כולם אך לא שב עם כולם
ואומרים כי גופו בכדור שם נסדק
ויותר לא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
אבל כבר בעיר מדליקים פנסים
ועוד יין נמזג בפונדק
וקוטפים גם פירות
אך יותר לא רואים
מתהלך ברחוב איש גבוה ודק
כי יותר לא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
יותר לא הלך ברחוב ושתק
איש אילם וגבוה ודק
