אל תוך בניין של קומות שלא הכרתי, נכנסת מבלי לחשב, ותקתוקי הדמעות על הלחיים,
שוטפים לי את מה שבלב, שומעת את הקולות שלא העזתי, הכל בתוכי מסתובב,
מדרגות, מדרגות עד השמיים, הגוף שמקדים את הלב.
מטבע למים, נזרק כשבנתיים, שורפת את מה שכואב.
מכל הפחדים לשכוח, על כל הדמעות לסלוח, מה לעשות, ללכת עד הסוף.
וזוג יונים לבנות שבשמיים, רומזות לי לאן לחזור, פעמונים מזכירים את ששכחתי,
הכעס מסתיר את האור, בתוך בניין של קומות שלא הכרתי, אני לא יכולה לעצור,
והדמעות ששורפות את העיניים, רק לא להביט לאחור.
מטבע למים, נזרק כשבנתיים, שורפת את מה שכואב.
מכל הפחדים לשכוח, על כל הדמעות לסלוח, מה לעשות, ללכת עד הסוף.
מלחמה על לבבות, שירים וחרבות, לא ככה ולא ככה נולדתי להיות.
