הערב בא, שקיעה בהר יוקדת
אני חולמת ורואות עיניי:
הגיאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.
את הפרחים לצרור היא תלקט לה
ובשבילים המתכסים בטל.
אל אמא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!
כלניות, כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות, כלניות,
כלניות מטוללות חינניות.
שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
סופות לרוב תהמנה ותסערנה
אך מחדש כלניות תבערנה.
כלניות...
שנים עוברות, שוב השקיעה יוקדת.
הנערה גדלה, יפתה בלי די.
היא אל הגיא עם בחיר לבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.
מושיט אליה בחיר לבה ידיים
והיא צוחקת וטלולה מטל.
אליו לוחשת בין הנשיקותיים:
הבט נא מה אספתי פה בסל!
כלניות...
שבועות האהבה הוי תישכחנה,
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
כי השבועות כלות כמו עשן הן,
אך הכלניות תמיד אותן הן.
כלניות...
שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידיי.
הנה כבר נכדתה לגיא יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.
וכשקוראת הנערה אליה:
"הביטי סבתא מה הבאתי לך,"
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:
כלניות...
כן, הדורות באים חולפים בלי גמר
אך לכל דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.
כלניות...
